רטוריקה: מה חשוב לדעת
- רטוריקה היא תורת השכנוע: איך בונים טיעון, מסדרים אותו ומציגים אותו כך שהקהל יקבל אותו.
- אריסטו תיאר שלושה אמצעי שכנוע: אתוס (אמינות הדובר), פאתוס (רגש הקהל) ולוגוס (היגיון הטיעון).
- הרטוריקה הקלאסית מחלקת את העבודה לחמישה שלבים: המצאה, סידור, סגנון, זיכרון והגשה.
- אמצעים כמו שלשה, ניגוד, חזרה ושאלה רטורית עובדים גם בישיבת צוות של עשר דקות.
- רטוריקה טובה מתחילה בקהל: מה הוא יודע, מה מטריד אותו ומה הוא צריך לשמוע כדי לפעול.
רטוריקה נשמעת כמו נושא לסטודנטים לפילוסופיה, אבל כל מנהל משתמש בה כמה פעמים ביום. כשאתם מציגים תוכנית להנהלה, משכנעים לקוח או מבקשים מהצוות להתגייס לפרויקט, אתם עושים רטוריקה, טובה או פחות טובה. באימון לעמידה מול קהל אני מלמד את הכלים הקלאסיים האלה בצורה מעשית, כי הם עובדים כבר יותר מאלפיים שנה. במאמר הזה אני מסביר מה זה רטוריקה, מאילו רכיבים היא בנויה ואיך להשתמש בה בעבודה.
בעמוד הזה:

מה זה רטוריקה?
רטוריקה היא האמנות והמיומנות של שכנוע באמצעות שפה. אריסטו הגדיר אותה בחיבור שלו על הרטוריקה, במאה הרביעית לפני הספירה, כיכולת לזהות בכל מצב את אמצעי השכנוע הזמינים. ההגדרה הזאת חשובה, כי היא לא מדברת על קישוט או על דיבור יפה. היא מדברת על בחירה מושכלת של מה להגיד, למי ואיך.
רטוריקה היא לא מניפולציה
למילה רטוריקה יש לפעמים צליל שלילי, כמו בביטוי ״זו סתם רטוריקה״. אבל הכלים עצמם ניטרליים. אותם כלים משמשים מנהיג שמגייס עם לשעת משבר ונוכל שמוכר מוצר מזויף. ההבדל הוא באמת שמאחורי הטיעון, ולא בטכניקה.
איפה פוגשים רטוריקה בעבודה
במצגת להנהלה, בנאום לעובדים בסוף שנה, בפגישת מכירה, בשיחת משוב, וכמובן בשולחן המשא ומתן. בכל אחד מהמצבים האלה יש קהל, מטרה ומגבלת זמן, ושלושתם קובעים את הבחירות הרטוריות.
שלושת אמצעי השכנוע של אריסטו
הפילוסוף היווני חילק את הדרכים לשכנע לשלוש קבוצות. הן מופיעות כמעט בכל ספר על שכנוע עד היום, כולל בספרות על טכניקות שכנוע מודרניות.
| אמצעי | על מה הוא נשען | דוגמה מהעבודה | סכנה בשימוש יתר |
|---|---|---|---|
| אתוס | האמינות והאופי של הדובר | ניסיון של 15 שנה בתחום, המלצה של לקוח | רברבנות |
| פאתוס | הרגש של הקהל | סיפור על לקוח שנפגע מהבעיה | דרמה שמרגישה מזויפת |
| לוגוס | ההיגיון והראיות | נתונים, השוואה, חישוב עלות | עומס מספרים שאף אחד לא זוכר |
איך משלבים את השלושה
טיעון חזק משתמש בשלושת האמצעים יחד. מתחילים באמינות, כדי שהקהל יסכים להקשיב. מביאים נתונים, כדי שתהיה סיבה רציונלית להסכים. ומסיימים במשהו שנוגע ברגש, כדי שיהיה רצון לפעול. מנהלים טכניים נוטים להישען רק על לוגוס, ואז מופתעים שהמצגת המצוינת שלהם לא הזיזה אף אחד.
אתוס נבנה לפני שנכנסים לחדר
האמינות שלכם נקבעת גם לפי מה שקרה לפני הנאום: האם עמדתם בהתחייבויות קודמות, מי הציג אתכם, ואיך התנהגתם בשיחות המסדרון. לכן אני אומר למנהלים שהעבודה על רטוריקה מתחילה בעקביות.
חמשת השלבים של בניית נאום
הרטוריקה הרומית, ובעיקר קיקרו וקווינטיליאנוס, חילקה את הכנת הנאום לחמישה שלבים. אפשר לקרוא עליהם בהרחבה בערך על חמשת הקאנונים של הרטוריקה. החלוקה הזאת שימושית גם להכנת מצגת של רבע שעה.
המצאה וסידור
המצאה היא איסוף הטיעונים: מה אני רוצה שהקהל יחשוב, ומה יגרום לו לחשוב כך. סידור הוא הסדר: פתיחה שתופסת קשב, טיעון מרכזי, התמודדות עם התנגדויות וסיום עם בקשה ברורה.
סגנון, זיכרון והגשה
סגנון הוא בחירת המילים. זיכרון הוא היכולת להציג בלי לקרוא מהדף. הגשה היא הקול, הקצב ושפת הגוף. בשלב הזה רוב האנשים משקיעים הכי מעט, למרות שהקהל רואה אותו ראשון. על ההגשה כתבתי בהרחבה במאמר על דיבור מול קהל.
אמצעים רטוריים שעובדים
השלשה
רעיונות שמוצגים בשלישייה נזכרים טוב יותר. ״מהר, זול ואמין״ נשמע שלם, ״מהר וזול״ נשמע חסר. נסו לבנות את המסר המרכזי שלכם משלושה חלקים.
הניגוד
ניגוד מעמיד שני רעיונות זה מול זה ומחדד את ההבדל. ״לא חשוב כמה שעות עבדתם, חשוב מה השתנה בזכותן״. משפט כזה נשאר בראש הרבה אחרי שהמצגת נשכחה.
החזרה
חזרה על אותה פתיחה בכמה משפטים רצופים יוצרת קצב והתרגשות. הדוגמה המפורסמת היא נאום ״יש לי חלום״ של מרטין לותר קינג מ-1963. בהקשר עסקי מספיקה חזרה של שלוש פעמים כדי לסמן לקהל מה הכי חשוב.
השאלה הרטורית
שאלה שלא מחכה לתשובה מכניסה את הקהל לחשיבה. השאלה ״מה היה קורה אם הלקוח הגדול ביותר היה עוזב מחר״ עובדת טוב יותר מכל שקף עם אחוזי סיכון.
רטוריקה במשא ומתן ובכתיבה
בשולחן המשא ומתן
במשא ומתן הרטוריקה עובדת בשני כיוונים. אתם צריכים לשכנע, אבל גם לזהות את האמצעים שהצד השני מפעיל עליכם. כשמישהו פותח בסיפור מרגש על הקשיים של החברה שלו, זה פאתוס, ושווה לשאול איזה נתון עומד מאחוריו. כשהוא מציג דוח מרשים, זה לוגוס, ושווה לבדוק מה הדוח לא מראה. היכולת לקרוא את המהלכים האלה בזמן אמת היא חלק מרכזי בעבודה שאני עושה עם אנשי מכירות ורכש, ותוכלו למצוא עליה עוד בטכניקות ניהול משא ומתן.
במייל ובמסמך
גם מייל של חמש שורות הוא טקסט רטורי. המשפט הראשון קובע אם ימשיכו לקרוא, ולכן כדאי לפתוח בבקשה או במסקנה ולא ברקע. נימוק אחד חזק עדיף על חמישה חלשים. וסיום עם צעד ברור, כמו מועד לתשובה, הופך מייל מעניין למייל שמישהו פועל לפיו.
איך מתרגלים רטוריקה
כתבו את המסר המרכזי שלכם במשפט אחד לפני שאתם פותחים מצגת. אם אתם לא מצליחים, הקהל לא יצליח גם הוא. אחר כך בחרו אמצעי אחד מכל קבוצה של אריסטו ואמצעי רטורי אחד, ותרגלו בקול לפחות פעמיים. המרצים הטובים שאני מכיר לא סומכים על השראה של הרגע. הם מתאמנים. מי שרוצה לשפר גם את הנוכחות שלו יכול להמשיך למאמר על כריזמה.
שאלות נפוצות
מה זה רטוריקה?
רטוריקה היא האמנות של שכנוע באמצעות שפה. אריסטו הגדיר אותה כיכולת לזהות בכל מצב את אמצעי השכנוע הזמינים, והיא כוללת בניית טיעון, סידור שלו והגשה.
מה זה אתוס, פאתוס ולוגוס?
אלה שלושת אמצעי השכנוע של אריסטו. אתוס נשען על האמינות של הדובר, פאתוס על הרגש של הקהל, ולוגוס על ההיגיון והראיות. טיעון חזק משלב את שלושתם.
מהם חמשת השלבים של הרטוריקה הקלאסית?
המצאה, כלומר איסוף הטיעונים; סידור; סגנון, כלומר בחירת המילים; זיכרון; והגשה, כלומר הקול, הקצב ושפת הגוף.
מהם אמצעים רטוריים נפוצים?
בין הנפוצים: שלשה, ניגוד, חזרה על פתיחה זהה, שאלה רטורית, מטאפורה וסיפור. הם עוזרים לקהל לזכור את המסר ולהתחבר אליו.
האם רטוריקה היא מניפולציה?
לא בהכרח. הכלים עצמם ניטרליים, וההבדל הוא באמת שמאחורי הטיעון. רטוריקה טובה עוזרת להעביר מסר נכון בצורה שהקהל יבין ויזכור.
איך לומדים רטוריקה?
מתחילים בניסוח המסר במשפט אחד, מתרגלים בקול, מצלמים ומקבלים משוב. אימון אישי או סדנה מקצרים את התהליך כי מישהו מבחוץ מזהה הרגלים שקשה לראות לבד.
יש לכם מצגת או נאום חשוב בקרוב?
ספרו לי מה המטרה ומי הקהל, ואעזור לכם לבנות מסר שמשכנע ולתרגל את ההגשה.
עמודים נוספים שיעניינו אתכם




